<h1>ראב"ן סימן שמ"ג</h1>
<h2>דף כה:</h2>
רחיצת ידים ורגלים בחמין בע"ש מצוה וכל שכן רחיצת כל הגוף כמנהגו של ר' יהודה ברבי אילעאי ערב שבת מביאין לו עריבה מליאה חמין בשלא היה מרחץ, ורוחץ פניו ידיו ורגליו וכו' ומצוה לשמוע דברי חכמים.
<h2>דף כז:</h2>
מה שנהגו שלא לעשות ציצית אלא מצמר משום דלא קמה דרבא, דרבא רמי כתיב הכנף מין כנף וכתיב צמר ופשתים הא כיצד צמר ופשתים פוטרין (מין) [בין] במינן בטלית של צמר ופשתים בין שלא במינן לטלית של שיראין וכלך וסיריקון שאר מינין במינן פוטרין שלא במינן אין פוטרין. וליתא לדרבא דאמר שאר מיני טליתות דלאו צמר ופשתים חייבין בציצית ומינן פוטרן, מדתנא דבי ר' ישמעאל הואיל ונאמר בגדים בתורה סתם ופרט לך הכתוב באחד מהן צמר ופשתים כגון בנגעים בגד הצמר או הפשתים מה הפרט צמר ופשתים אף כל צמר ופשתים ואין עושין ציצית אלא לטלית של צמר ופשתים. ואמרינן בראש יבמות [ד':] (עיביד) [עביד ליה] ציצית פתיל תכלת ותכלת עמרא הוא מדשש כיתנא תכלת עמרא כלומר דעמרא הוא דמיקריא תכלת, הילכך ליכא ציצית אלא מדעמרא, ולהכי נהגו בשל צמר ולא במין אחר. ומה שנהגו [לעשות] ציצית לטלית של מעיל דלא כתנא דבי ר' ישמעאל משום דתניא בהדיא בראש התכלת במנחות [ל"ט:] השיראין והכלך והסיריקון חייבת בציצית ולא אמרינן מין כנף אלא דצמר עבדינן להו.
